למה להקשיב? – הרי כיף הרבה יותר להשמיע.
'אדם קרוב אצל עצמו' אומר הכלל התלמודי האלמותי. בן אדם תמיד יחשוב שהוא המוצלח ביותר, הוא מבין הכי טוב, ויודע הכי טוב מה טוב לעצמו ולסביבתו.
כאשר זו נקודת המוצא שלנו, מה הפלא שמשעמם אותו מה שיש לאנשים סביבנו לומר. כלומר אם אנחנו כל כך חכמים ומבינים, אז מה פתאום אנחנו זקוקים לרעיונות ממקורות זרים? ולמה לנו לבזבז את הזמן על מה שיש לאנשים אחרים להגיד על שלל נושאים רלוונטיים?
בNLP מאמינים שגישה זו מופרכת מן היסוד. ושבהקשר הזה נכון יותר לאמץ אמרה תלמודית אחרת שאומרת 'מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם' – בעצם אומר אותו חכם תלמודי: 'למרות חוכמתי למדתי מכל אדם באשר הוא אדם, ועוד יותר למדתי דווקא מהתלמידים שלי, שהם בכלל אמורים להיות אלה שמקשיבים לי. אבל לא. בחרתי להקשיב להם, ובסוף בזכות ההקשבה המוחלטת, תוך כיפוף האגו בצורה טוטאלית השכלתי מהם מאוד!
מה שאומר, שאם נמשיך לתפוס מעצמנו האנשים הכי חכמים בתבל, ונהיה 'קצרים' למה שיש לאנשים לומר לנו. פשוט נהיה אנשים פחות חכמים, אינטליגנטיים ומשכילים, וכתוצאה מכך גם נעשה צעדים בחיים שנתחרט עליהם בסוף, שהיו יכולים להימנע, לו רק היינו מקשיבים!
הקשבה בעידן המודרני – בעיה כפולה ומכופלת
אם תמיד היה קשה לאנשים להקשיב, הרי שבעידן המודרני זה נעשה קשה הרבה יותר. כמות מסיחי הדעת שיש סביבנו היא פסיכית לגמרי.
למה להקשיב לחבר, כאשר המסכים הצבעוניים המרצדים, בשלל גדלים, שכביכול מרתקים ומגרים הרבה יותר, קוראים לנו?
במקום לנהל שיחה עם חברים נעדיף לראות סרט טוב, ובמקום לדבר עם בן או בת הזוג נברח לטלפון החכם. בדרך הזו אנחנו לא רק מאבדים הרבה ידע מועיל וחשוב על החיים, אלא גם מאבדים חברים והורסים את הזוגיות שלנו.
בקשר זוגי לדוגמה, חשובה מאוד ההקשבה. זו הדרך היחידה שלנו לדעת מה עובר על הפרטנר שלנו, מה חשוב לו, מה קשה לו, ומה משמח אותו. ברור מאוד שקשר זוגי בו לא יהיה 'הקשבה בכמות גבוהה' רק ילך ויתדרדר, ובמקרים מסוימים אף יתפרק לחלוטין.
הקשבה – איך מייצרים אותה בתכלס?
לא מספיק להקשיב, חשוב גם לדובב את הצד השני ולעודד אותו להשמיע כמה שיותר.
בקורס ללימודי NLP מתרגלים מספר טכניקות מעולות, שעוזרות לשפר את יכולות ההקשבה שלנו. והנה כמה מהן:
התנתקות ממסיחי דעת
בזמן שאתם בשיח עם בן אדם (פגישה, בילוי עם חבר וכו') תשתדלו להיות בסיטואציה ב100%. אל תענו לשיחות טלפון שאינן קריטיות, אל תחפשו לייצר אינטראקציות נוספות עם אנשים נוספים שנמצאים בסביבה – פשוט תשבו מול בן את בת השיח שלכם, ותהיה איתו ורק איתו.
שאלו שאלות שיוצרות שיח
בשיח עם אנשים תימנעו משאלות שהתשובות שלהן הן בכן ולא. לדוגמה: במקום לשאול 'היה לך קשה בעבודה?' (שאלה קלאסית לתשובת כן או לא) תשאלו 'איך היה לך בעבודה?' או 'מה היה היום בעבודה?' – שאלות אלה מזמינות תשובות רחבות ומפורטות יותר.
לא להיות עסוקים ביציקת תוכן לשיחה
אחד הדברים שהכי מפחיד אנשים, זה שקט מביך שישתרר באמצע שיחה! מה שגורם לנו להריץ בראש במהלך השיחה שאלות אפשריות שנוכל להעלות ברגעי שקט, או נושאים רלוונטיים שנוכל להציף.
הרגל זה שואב אותנו מהמיקוד בשיחה עצמה, והוא רק מעלה משמעותית את הסיכוי שהשיחה תיתקע. וזאת מכיוון שהראש שלנו שקוע בעתיד השיחה, במקום להיות פנוי בהתעניינות בשיחה שמתנהלת בזמן אמת, מה שהיה ברוב המקרים מרחיב ומעמיק את השיחה בצורה טבעית.
להכניס לשיחה מימד אמוציונלי
חשוב להראות לצד השני שאתם מתרגשים ממה שהם אומרים. כמו כן תעודדו את הצד השני לעשות זאת, על ידי כך שכאשר אתם משתפים אותו במה שיש לכם לומר, תשתפו אותו בתחושות והרגשות שלכם אודות לאותו עניין – ולא רק בהיבט הענייני והיבש שלו.
לסיכום:
- בקורס ללימודי NLP מלמדים שאחת מהנקודות הקריטיות להצלחה בחיים, זו הקשבה לאנשים.
- ההקשבה מאפשרת לנו ללמוד הרבה מאוד על אנשים, ועל החיים, והיא מזרימה לתוכנו המון אינפורמציה חשובה. הקשבה גם מקרבת אותנו רגשית לחברים וליקרים לנו ביותר.
