למה כל כך חשוב לסלוח?
בואו נתחיל מהסוף. כאשר אנחנו סולחים, אנחנו לא עושים טובה לאף אחד אחר, מלבד לעצמינו!
נחשוב שניה מה קורה בגוף שלנו שניה אחרי שמישהו פוגע בנו.
נניח שבן הזוג שלנו לא היה רגיש אלינו מספיק באחד הימים, הוא די ביטל את כל מה שאמרנו, שלא לומר לעג. והוא לא גילה אכפתיות לדברים החשובים לנו. בשלב הראשון אנחנו מנסים להכיל את הסיטואציה, בשלב השני אנחנו נעלבים מאוד, ובשלב השלישי פרץ של תחושות שליליות מתפוצץ בתוכנו, וכעס נוראי משתלט עלינו.
טוב אז די ברור בשלב הזה, שאנחנו נשאבים לתוך מערבולת של תחושות איומות, ואנחנו סובלים מאוד. ואנחנו לא רוצים, וגם אם כן אז לא מצליחים לסלוח לו בשום פנים ואופן!
עכשיו בואו נחשוב שניה על הצד השני, הצד 'הפוגע'.
היה לו יום קשה בעבודה, הוא היה מותש ולא מספיק פנוי רגשית. העייפות שלו התבטאה בין היתר בקוצר רוח לפרטנר הזוגי שלו, הוא לא הצליח להיות קשוב לצרכיו של זולתו, והוא גם לא היה אכפתי מספיק. הוא התנהג איך שהתנהג (לרוב ללא כוונה ורצון אמיתי לפגוע) והמשיך בחייו.
ברוב המקרים 'הפוגע' שלנו, ילך לישון ויקום בכוחות רעננים, והוא כלל לא יזכור את קורות יום האתמול וימשיך את חייו בסבבה.
עכשיו נשוב עלינו 'הנפגעים'. אנחנו ניכנס למיטה זועמים, שלא לומר רוטטים מזעם. נסתובב בעצבנות מצד לצד ולא נצליח להירדם עד השעות הקטנות של הלילה. ביום המחר נקום בדיוק עם אותם תחושות קשות, ועם אותה הצהרה שרק הלכה והשתרשה בתוכנו במהלך ליל הבלהות ש'אנחנו למנוול הזה בפעם הזו, לא הולכים לסלוח'!
את הסבל הזה אנחנו עשויים לסחוב עם עצמנו ימים רבים, ואף שבועות וחודשים. וכבר יצא לי להכיר אנשים 'סרבני סליחה' שמסתובבים שנים ארוכות עם לב שמאיים להתפקע מכעס (ולעיתים הכעס הבלתי נשלט מתורגם אכן לבעיות בריאותיות).
אז בואו נעשה שנייה חישוב מושכל של עלות מול תועלת. אנחנו שלא מוכנים לסלוח, כועסים וסובלים, איכות חיינו התדרדרה לפי התהום, והעיקר שלא לסלוח בשום פנים ואופן.
ואילו הצד שפגע בנו, ממשיך את חייו עם חיוך ענק המרוח לו מאוזן לאוזן, וספק אם הוא זוכר בכלל שאנחנו חבים לו סליחה כל שהיא.
יוצא אם כך, שהיכולת שלנו לסלוח, איננה אלא מתנה גדולה שאנחנו מעניקים לעצמנו. כי ברגע שאנחנו סולחים, ומחליטים לוותר לצד השני אנחנו משילים מעצמנו כמויות של אנרגיות שליליות ומורעלות, ומתחילים לחיות מחדש.
כיצד נצליח לסלוח ביתר קלות?
טוב אז הבנו. חשוב עד מאוד לסלוח מכל הלב. אבל מה לעשות שזה קשה נורא, והלב שלנו בוגד לפעמים ברצון שלנו לסלוח.
אז קודם כל חשוב לדעת. שלדעת לוותר ולסלוח זה כמו שריר שצריך לאמן. זה בהתחלה יהיה קשה וכואב מאוד, אך ככל שתאזרו אומץ ותתגברו על הקושי הזה, תרוויחו את ה'שריר' הזה מחושל וחזק יותר בפעם הבאה.
ולקראת סיום, עוד טיפ אחד חשוב שיסייע לכם לסלוח.
בקורס NLP לומדים שבדרך כלל מתחת להתנהגות פוגענית של בן אדם, מסתתרת כוונה טובה או תמימה. רוב האנשים לא פוגעים בנו מפני שהם נהנים מזה.
אם נחזור לרגע לדוגמה שהבאנו בראשית המאמר על בני הזוג. הרי שבן הזוג הפוגע אכן היה לא בסדר, לא אכפתי ולא רגיש. אבל אם נתבונן שניה לעומק נבין שהוא נהג כפי שנהג, מפני שהיה לו יום נורא קשה בעבודה, הוא התעמת עם הבוס או עמד בפקק 4 שעות. ולכן הוא חזר הביתה באנרגיות שליליות שהקרינו על הפרטנר הזוגי.
כמובן שכל זה לא מכשיר את ההתנהגות הלא נאותה של בן הזוג, אבל ההתבוננות בעומקם של דברים, ובמניע הפנימי של הפוגע, יעזור לנו לסלוח לו ביתר קלות.
לסיכום:
- לדעת לסלוח זו תכונה נפלאה. החשיבות של לוותר ולסלוח היא קודם כל בשביל האיכות חיים של עצמנו. ככל שנדע לסלוח יותר, נהנה מחיים פחות עצבניים, ומתחושות רגועות ונעימות יותר.
- לסלוח, זה לא תמיד קל. אך בהחלט ניתן לעבוד על זה ולהתרגל לזה.
