מה הקשר בכלל בין אכילה לרגשות?
אכילה רגשית זה מצב בו אנחנו אוכלים ללא שום סיבה מוצדקת מבחינת צורכי התזונה שלנו. כלומר אנחנו אוכלים על אף שאנחנו שבעים עד להתפקע. במסגרת אכילה רגשית לא נתיישב לרוב על צלחת ירקות בריאים לצד גבינה דלת שומן, אלא נרוקן בביסים מהירים, חטיפים, שוקולדים, עוגות ועוד כל מיני "תוספי תזונה" הרסניים. אכילה זו נובעת מחוסר רגשי עמוק, ומעדר איזונים רגשיים מתבקשים.
אבל למה יש קשר בכלל בין רגשות לא מתוקנים, לאכילה חסרת מעצורים?
האכילה האנושית והרגשות צועדים יד ביד עוד מהיום הראשון בו האדם מפציע לעולם. כאשר האם מניקה את התינוק שלה היא מעניקה לו בעת ובעונה אחת חלב המהול בהמון חום ואהבה. אז כבר אז נוצרת אצל הקטנצ'יק הקשר ישיר בין קבלת חום ואהבה לאוכל.
הקשר בין הרגש לאוכל ממשיך לגדול איתנו גם בהמשך. בפעם הראשונה שניפול לרצפה בגיל 11 וחצי חודשים, מה שירגיע אותנו יהיה סוכרייה או מרשמלו. וכך גם כל פעם שנרגיש מצוקה רגשית כל שהוא, יבוא הממתק התורן שמטרתו להמתיק לנו את הרגשות החמוצים.
כך שאנחנו גדלים לתוך מציאות שהתרופה לכל מצוקה רגשית הוא אוכל, ועדיף שהוא יהיה מתוק ומושחת ככל האפשר.
מה קורה לגוף כאשר אנחנו אוכלים שעוזר לנו לנחם את עצמנו?
את הרגיעה שהאוכל מספק לנו מבחינה רגשית ניתן להסביר במספר סיבות.
-
שינויים הורמונליים בגוף
מומחים טוענים שכאשר אנחנו אוכלים מתוך אכילה רגשית, זה מעלה את רמת הדופמין במוח, כמו כן מתגברת פעילותו של המוליך העיצבי סרוטונין, מה שמשפר את התחושה הכללית, ומזניק את המצב רוח. זה למה אנחנו נוטים להיות רגועים יותר מבחינה רגשית (גם אם זה זמני, ולא אמיתי) בשעת האכילה הרגשית.
-
צוללים לעולמות של טעמים, ומתעלמים מהרגשות
אכילה בזמן מצוקה רגשית, היא גם מעין בריחה מהמציאות. במקום להתעסק עם רגשות כואבים, אנחנו מתעסקים עם אוכל, שוקעים לעומקם של טעמים, מתחברים לצלילים מעוררי התאבון המופקים מהפה, ומנתחים בראש שלנו את מרקם האוכל, ועד כמה הוא מענג ונכון כמו איזה שף בכיר ומדופלם. הרצון בהתעסקות הזו בכל מה שהוא לא רגשות, בזמן מצוקה רגשית, היא זו שמביאה אותנו לפרנס את בעל הסופר מתחת לבית שלנו.
-
אוכל כאמצעי מרדים
כידוע אוכל כאשר הוא נצרך בכמות גבוהה, ובמיוחד כאשר הוא לא בריא, הוא מעייף נורא. כאשר אנחנו אוכלים הרבה מידי אנחנו נוטים לשקוע אל תוך הספה ולא לקום ממנה עד להודעה החדשה. ולפעמים זה מה שאנחנו רוצים להשיג עם אכילה מרובה (אגב, הרצון הזה לא נמצא במודע שלנו, אבל הוא מסתתר אי שם בתת המודע, ושולח אותנו לגרוס עוד כמה חטיפים).
למה כל כך בעייתי לפתור את המצוקה הרגשית באמצעות אוכל?
הזנק הגופני: גם אם האכילה הרגשית "פותרת" זמנית את התחושות הקשות, הרי שהיא יוצרת בו זמנית בעיות בריאותיות לא פשוטות. כמו למשל השמנת יתר, סוכרת, רמת שומניות גבוהה בדם, כולסטרול, עייפות, חוסר ריכוז ועוד.
ברור לנו שאכילה לא מאוזנת מזעזעת לנו את הגוף, ופוגעת אנושות בבריאות שלנו.
הנזק הרגשי: כשאר אנחנו בהתקף אוכל רגשי, אנחנו מרוכזים בכל הכוח באוכל. אבל מה קורה שניה אחרי ש'התותחים מפסיקים לרעום' ושקט של אחרי הסערה משתלט על המטבח? או אז מתחילות לצוץ תחושות של כישלון, תסכול, כעס, אכזבה, ייאוש… ועם זה נצטרך להתמודד.
הבעיה בעינה עומדת: האוכל עוזר לנו לברוח מהבעיה לזמן מוגבל מאוד. אבל אחרי כמה שעות, כאשר מערכת העיכול תשלח את תכולתה לעולם שכולו ביוב, אנחנו עדיין נתמודד עם הרגשות המודחקים והלא מטופלים. האוכל הוא 'משכך כאבים' ולא פותר את הבעיה מהשורש.
אז כיצד מתמודדים עם אכילה רגשית?
ההתמודדות צריכה להיות בשדה הרגשי. תתחברו לעצמכם, ותהיו קשובים לרגשות שלכם. כאן באתר תמצאו שלל מאמרים מרתקים איך להתמודד עם הרגשות (כעס, חרדה, דחייה ועוד) ולא לברוח מהם למחוזות המטבח וארונותיה ומקרריה.
לסיכום:
- אכילה רגשית היא דרך של אנשים לברוח מהתמודדות אמיצה וחשופה מול הרגשות שלהם.
- הדרך להפסיק עם אכילה רגשית, חוצה דרך טיפול רגשי אמיתי ומעמיק.